אילזה בירנבאום (מנדלבאום) – Ilse Birnbaum

 

עדותה של אילזה בירנבאום, מתוך ספרה של עדינה כוכבא "המחתרת החלוצית בהולנד הכבושה" עמ' 169-170

מתוך קשרי עם "החלוץ" וביקורי המרובים בבית-החלוץ שבטולסטראט, הכרתי את כל החברים באמסטרדם. כיון שלא נאלצתי לענוד כוכב, קל היה לי לסייע בעבודת המחתרת. היה בידי דרכון גרמני, וכך יכולתי למסור את תעודת-הזהות שלי ללורה דורלאכר ולהקנות אף לה חופש תנועה .דאגתי לנחבאים שונים, ביקרתי אצלם, סיפקתי כסף וכרטיסי-מזון וכיוצא באלה. באמצע 1942 יצאתי להכשרה בהנהלת משק-בית אצל משפחת לויסון בזוּטפן. היות והיה לי חופש-תנועה, הרביתי לנסוע למקומות שונים. ביקרתי מדי שבוע באלדן, בבית עליית-הנוער.

 לדעתי, לא היתה תכנית כוללת לגבי הילדים באלדן. ב-20 או ב-23 באוקטובר 1942 נאסרו כל אנשי אלדן ושולחו לוסטרבורק. מאותה שעה הגברתי את עזרתי. שלחתי לחברים בוסטרבורק חבילות של מזון ולבוש, בתמיכתה של משפחת לויסון ושל איכר הולנדי, מר אולדהדבּוּם מוילפ. אדם זה תרם מצרכי-מזון רבים בשביל החברים, והתמיד בכך למעלה משנה.

במארס 1943 נאסרה אף משפחת לויסון ושולחה לפוכט. מצאתי לי מקום-עבודה בטוּאֶלו, אצל ירקן, והוספתי לשלוח יום-יום חבילות לוסטרבורק, באמצעות היודנראט בדאונטר. את מצרכי המזון קיבלתי מידידים הולנדים. בינתים החל קורט ריילינגר לבקר אצלי לעתים תכופות, והטיל עלי משימות שונות. טיפלתי חלקית בחברים שהסתתרו בטרוולדה ובאחרים. לני וורנר רוזה חיו בתנאים עלובים ביותר, ועד אמצע 1943 היו מנותקים מהחברים. חסרים היו כרטיסי-מזון, מלבושים, כסף. לני הרתה. מסתיריהם היו עניים מרודים, הוא – שכיר-יום אצל איכר עשיר, ששילם עבור החזקתם של לני וּורנר במצרכי מזון. גם רות שטיין ילדה בן ביולי 1943, בבית-חולים קאתולי בדאונטר. ילד זה הוחבא אצל הולנדים, קאתולים אדוקים, ובילה את המלחמה בביתם.

כשהיה מר לויסון עצור בפוכט, קיבל מהגרמנים רשיון לצאת אחת לשבוע לרגל עסקיו (הוא היה סוחר-סמרטוטים, בעל מחסנים גדולים וקשרים חשובים). מדי בואו, פגשתי אותו בארנהם, והוא היה נותן לי כסף כיד יכלתו למימון פעולות המחתרת שלנו. העברתי אלפי גולדנים ללורה דורלאכר.

הודות לקשרי עם איכרים שונים מצאתי מקומות-מחבוא אחדים. השגת המחבואים היתה קשה מאד. תכופות התרשמתי, כי עזרת ההולנדים יכלה להיות רבה יותר. היו שגילו אדישות ; לעומת זאת בלטה עזרתם של רבים

שלא על-מנת לקבל פרס, בעיקר מן החוגים הדתיים. הכרתי משפחה, שנוסף על 9 ילדיה הסתירה אצלה 5 ילדים יהודים.

הידיעה על מאסרם של חברי ההנהגה בפריס הכתה אותנו קשות. כל העבודה שותקה. שוב לא יכולנו לשלוח חברים אל מעבר לגבול. בסתיו 1944 היתה הבעיה המכרעת — מזון. את מחצית הארץ עברנו באופנים, כדי להשיג מצרכים. יום אחד נסעתי בלויית רות שטיין. כשהגענו לאמרספורט נבצר מאתנו להמשיך, כי הגענו לאפיסת-כוחות. פניתי למפקדה המקומית, הצגתי את דרכוני הגרמני וביקשתי רשות לנסוע הלאה במכוניות של הצבא. קיבלתי רשיון, והשתמשתי בו עוד פעמים אחדות. (פראנס זייף אחרי-כן תעודות מסוג זה). כפי שנודע לי אחר כך, נשאה רות במזוודתה נשק בשביל ארגון-מחתרת הולנדי…

עליזה בירנבאום-מנדלבאום

 


אילזה בירנבאום (Ilse Birnbaum). לימים עליזה מנדלבאום נולדה ב-21/7/1921 בברלין לאב יהודי ואם נוצריה.

 


 

קישורים לפעילותה של אילזה בירנבאום במחתרת "קבוצת ווסטרוויל"