ארנסט הירש "וילי" – "Ernst Hirsch “Willy

 

 

מתוך סיפרה של עדינה כוכבא "המחתרת החלוצית בהולנד הכבושה" עמודים 256-258

ארנסט הירש — "וילי"

(24.1.1916 – אפריל 1945) 

תולדות חייו

 

ארנסט (צבי) הירש נולד באַכן שבגרמניה ב-24.7.1916 לאב עיור, מנגן בעוגב. האב נפטר עוד לפני התחלת השילוחים ; האם שולחה מזרחה וכמוה אחותו. ארנסט היה קשור מאד לאמו, היה לו גם אח, פאול, שהיה בהכשרה בוירינגן ; אחרי-כן היגר לארצות-הברית ועקבותיו לא נודעו.

ארנסט הגיע להולנד ב-1933 או ב-1934, ועשה זמן-מה בהכשרה "בודדת". הוא היה פעיל בפדראציה הציונית לנוער, וקשריו עם "'החלוץיי היו רופפים. את עלייתו ארצה דחה מפעם לפעם.

עם גמר הכשרתו עבר לעבוד במפעל לשימורים, אך ב-1941 פוטר וניסה את מזלו במקומות שונים. בסוף 1942 או בראשית 1943 הצטרף לפעולת המחתרת החלוצית.

הוא העביר חברים רבים מהולנד לבלגיה ולצרפת. ועשה כמה פעמים את הדרך שבין המדינות. כן היה איש-הקשר עם המחתרת היהודית הצרפתית בטולוז.

ידידות מיוחדת קשר עם משפחת דה-פריז בהולנד. ואף הציע להעביר את בתם פאני לצרפת, אלא שהוריה לא נתנו לה רשות לכך. בכל ביקור שלו בהולנד לא היה פוסח על ביתם. לאחרונה ראוהו בסוף 1943.

נעצר בפריס, באפריל 4. בכלא הגרמני נתגלתה זהותו היהודית, והוא נשלח למחנה-הריכוז בדראנסי ומשם הועבר לבוכנואלד. באוגוסט 1944 נספה בברגן-בלזן, באפריל 1945.

 

דמות במחתרת

 

– – – אורנסט הירש היה מאושש תמיד, עליז, וסייע בכך לחברים במידה רבה.

יום אחד, שעה שהמה המרכז להכשרה מקצועית מתנועה, נכנס וילי, הוא ארנסט הירש. הישר מאנטוורפן בא, והוא שליו וחייכני, כביכול חזר זַה-עתה מטיול ברחובות העיר. בעוד הכל מתפעלים, סיפר ארנסט שיצא אמש מאנטוורפן, ובא להביא ידיעות ולקבל כסף. וכל זאת בנעימה של אדם המשוחח על מזג-האויר…

בשמאלו ניפנף בעיתון פלאמי, ולמעשנים הציע סיגריות מטבק בלגי משובח. לא היה קץ להתפעלותם של הכל, בעיקר של הבחורות. בימים ההם היתה כל חציית-גבול כרוכה בהעזה רבה, ומה גם גבול בלגיה-הולנד. אך כל זה תאם יפה את אפיו ההרפתקני של ארנסט. למחרת נעלם כלעומת שבא.

"החלוץ ההולגדי במאבק"

 

 

עם ארנסט באנטוורפן

 

העוד תזכרו את אנטוורפן ? אותה מסבאה ברובע הנמל, שבעליית-הגג שלה התאכסנו במשך כמה שבועות ארבעה-עשר חברים, בתנאים נוחים ולא כל-כך נוחים, עד שאזלו פרוטותינו האחרונות ? ברגע האחרון הופיעה

המשטרה הצבאית הגרמנית כ"מלאך הגואל", ושלחה אותנו חינם-אין-כסף לצרפת. אלא שזה כבר שייך לחלקו השני של הסיפור. לא לשמם אנו מעלים את הזכרונות, אלא לזכרו של ארנסט, שעזר לנו להתגבר על קשיים

רבים כל כך.

ארנסט היה חבר פשוט, חביב, אדם שאינו מהלך בגדולות, אך המחונן בחוש המעשה. אנשים מסוגו יוכיחו את עצמם בכל התנאים. היו בו חוצפה ואומץ-לב, וסגולותיו אלה נטעו בו את הבטחון שיחלוף בשלום על-פני

כל הסכנות. תכופות ריחף חיוך ערמומי בזויות פיו, כאילו ביקש לאמר : "שוב סידרתי אותם כהוגן !"

אנטוורפן מסמנת את ראשית התקופה ה"צרפתית" שלנו, ואת ראשית עבודתו של ארנסט. כאן הוכיח, שהוא מסוגל לפעול למען הכלל תוך הכרת האחריות המוטלת עליו.

שלוש פעמים נטל ארנסט על עצמו את ההסתכנות שב"קפיצה'" להולנד, כדי להביא אינפורמאציה חדשה וכסף, ואנו, חמישה איש, יושבים בינתיים במחסן באנטוורפן ומכלים את כיכרות לחמנו האחרונות. שלוש פעמים ציפינו לשובו, כל פעם ארבעה ימים. וכל פעם הביא ידיעות מעודדות. פעם בישר: מחרתיים יבואו כמה אנשים ועמם מורה-דרך, שיעזור לנו להמשיך בדרכנו. ואכן, הגיעו שמונה חברים ומספרנו עלה לארבעה-עשר ; אך מורה-הדרך נאסר. בפעם השנייה והשלישית הביא ידיעה כי נמצא מורה-דרך חדש, שיעביר אותנו בגלוי את הגבול, כקבוצת פועלים. למרבה הצער – הדבר נודע לנו רק כעבור חדשים אחדים — נפלנו לידיו של נוכל. היינו מצפים לו ודאי זמן רב, אילמלא נתגלה מחבואנו לשלטונות הגרמניים בשל קטטת-נשים במסבאה. ביום ראשון אחד, אחרי הצהרים, נראינו צועדים בלוויית שוטרים צבאיים, אל "המרכז לשילוח לעבודה". חמישה ימים התהלכנו בבניין זה אנה ואנה, ארבעה-עשר "הולנדים", הוגים תקוות קלושות ושואלים את נפשנו, האם יאמינו השלטונות בסיפורים שבדינו, כביכול ברחנו מצרפת כדי לזכות בחופשה על דעת עצמנו. והעיקר, האם לא תסגיר אותנו חיצוניותנו ?

גם הפעם הצילנו בעיקר ארנסט, ששטח לפני חוקרינו את אגדת הבריחה בקור-רוח ובחוצפה שאין כדוגמתם. וכשישבנו אחרי חמישה ימי חרדה ברכבת, בליווי משמר צבאי, ונסענו אל החוף לעבוד שם בביצורים, ידענו שפרשה זאת במסענו דרומה נסתיימה בכי טוב.

עוד הרבה אפשר לספר על חוויותינו, אלא שלא הן העיקר כאן אלא ארנסט ופעולתו. היזמה לחיפוש דרכים חדשות — שלו הייתה. כעבור שבועיים כבר עלה בידו להשיג חופשה, והוא נסע לבורדו, כדי לבחון מה ניתן לעשות במקום. אחרי-כן, משהגיע קורט (האנמן י.ג) לצרפת, המשיכו השנים לפעול יחדיו וסללו דרך לחירות ליותר מששים חברים.

"החלוץ ההולנדי במאבק"

 

 

קישורים

ארנסט הירש-וילי מתוך ארכיון בית לוחמי הגיטאות