מרים וטרמן ( פינקהוף)  Mirjam Waterman

 

מרים וטרמן ילידת שנת 1916 גרה עם משפחתה היהודית המתבוללת, בסמוך ל"בית עליית הנוער" בלוסדרכט. מרים הייתה דמות מפתח בהיתהוותה של מחתרת "קבוצת ווסטרוויל" ושימשה כחוליה המקשרת בין מדריכי "בית עליית הנוער" בלוסדרכט, מנחם פינקהוף ויואכים סימון – "שושו"  לבין יופ ווסטרוויל.

ככל הנראה לא תהיה זו הפרזה לומר כי ללא מרים וקשריה אלה לא הייתה מתרחשת השותפות המופלאה בין קבוצת הנוצרים ובראשה יופ ווסטרוויל, לבין חברי "החלוץ" ובהמשך לא היו מתרחשות פעולות ההצלה של מחתרת "קבוצת ווסטרוויל".

פרשת לוסדרכט

בשנת 1938/39 שימשתי כמורה בבית-הספר העמלני "דה ורקפלאטס", בבילטהובן. מנהל בית-הספר היה קייס בוקא, ויופ וסטרויל היה המורה הראשי, עבודתי זאת הביאתני במגע ראשון עם הבעיה היהודית, כי למדו שם הילדים היהודים פליטי גרמניה, שהתגוררו בסביבה, יופ עשה רבות למען ילדי הפליטים, אחר כך עזב את "דה ורקפלאטס" ונעשה מנהל בית-ספר "מונטסורי"" ברוטרדם.

ב-1940 נאלצתי לנטוש את ההוראה בבילטהובן. יסדתי בית-ספר מיוחד לילדי היהודים שבסביבת לוסדרכט, שנאסר עליהם לבקר בבתי-ספר הולנדיים ציבוריים. סייעו על ידי מורים יהודים אחדים, שכבר ירדו בימים ההם למחתרת.

כדי להסביר את עמידתי כנגד הגרמנים בימי כיבושה של הולנד, עלי לציין כי הושפעתי במידה רבה מן הרעיונות החינוכיים שציינו את "דה ורקפלאטס": פאציפיזם, אינטרנציונאליזם, אנטי-פאשיזם, ונטיות אנארכיסטיות במידת-מה.  יופ, למשל, סירב לשלם מסים, מפני שרוב כספי הממשלה מוצאים למטרות מלחמה. ומשהנהיגה ממשלת הולנד תעודת-זהות, סירב יופ לקבלה, מפני שראה בכך פגיעה בחופש הפרט. לאחר מכן קיבל תעודת-זהות רק כדי לעזור בה ליהודי. רקע הומניסטי זה קבע במידה רבה את אופי פעולתם של חברי קבוצת וסטרויל. לראש התור עלה הצורך להתנגד לנציונאל-סוציאליזם ולדיכוי חופש הפרט.

מתוך קשרי הידידות שלי עם מנחם פינקהוף באתי במגע עם קבוצת עליית הנוער שהתגוררה על-ידי בלוסדרכט. מפיו נודע לי על האיום של שליחת כל היהודים לוסטרבורק ועל מחנות-ההשמדה. פרטים אלה שמע מפי מר אדלשטיין מפראג.

המחשבה להסתתר בעצמנו, או לברוח אל מעבר לגבולות, לא סיפקה אותנו. בערה בנו החימה על אי-הצדק מצד הגרמנים. רצון ההתקוממות שלנו ושל יופ, הם שהולידו את התכנית להצלת כל הקבוצה. כינסנו את כל ידידינו הלא-יהודים, והונח היסוד למעשים שהתפתחו לאחר מכן ל"פעולה הבלתי-ליגאלית של קבוצת וסטרויל", בה היה יופ הרוח החיה.

לביצוע תכנית ההצלה נזקקה הנהלת בית עליית-הנוער לעזרתם של הולנדים, ולפי בקשתי גילה יופ מיד נכונות לעזור. עבודתו כמנהל בית-ספר ברוטרדם לא מנעה אותו מלהקדיש זמן רב מאד לפעולת העזרה.

תחילה הצטמצמה עזרה זאת במציאת מקומות-מחבוא לילדי לוסדרכט; רק לאחר מכן נתרחבה הפעולה במסגרת "החלוץ", והלכה והרחיבה ממדיה, אנוסה על פי התפתחות המאורעות.

יופ פנה אל ידידיו וביקש שיתוף-פעולה, היינו כי יקבלו ילדים לבתיהם. לעתים רחוקות נתקל בסירוב, אף על פי שהאנשים ידעו יפה את הסיכון הכרוך בדבר (אדם שנמצאו בביתו מסתתרים, נעצר ונשלח למחנה-ריכוז).

למן הימים הראשונים, הצטרפו לפעולה גם יאן סמיט ובאוקה קונינג. החל מיולי 1942 ניסינו איש איש (אלי ואטרמן אחותי, שכן בשם יאפ למבק, אני, יאן ובאוקה), למצוא מקומות-מחבוא בחוג מכרינו.

חילקנו בינינו את העבודה. מנחם התחיל לזייף תעודות-זהות, אני סיפקתי כרטיסי-מזון ותעודות-זהות, שהשגתין בעיקר דרך למבק, ושושו הכין את הילדים. פקידים אחדים ברשויות מקומיות שונות עזרו לי על-ידי מתן תעודות ורישום הנערים ברשימת תושבי מקומותיהם. באופן זה מצאנו מקומות מקלט לכל ילדי בית עליית-הנוער. כשבאו פקודות ההתיצבות לשילוח, הבאנו מיד את כל הילדים בזה אחר זה אל מחבואיהם.

עצם הפינוי היה מבצע יפה, בו באה לביטוי התנגדותנו לגרמנים. בימים הראשונים התחבאתי גם אני בהילוורסום, אך משלא הגיבו הגרמנים כפי שציפיתי, חזרתי אל ביתי שבשכנות לבית עליית-הנוער.

עבדתי עם מנחם ועם שושו. קיימנו מגע מתמיד עם יופ, באוקה, יאן, יאפ למבק, חיל סלומיי. יכולתי להישאר בבית עד אשר נאסרה סבתי, שגרה באַפלדורן. היא גילתה את שם משפחתנו, והגרמנים אסרו את הורי, את אחותי חיה ואת אחי מאוריץ.

תחילה היתה עבודתנו קשה מאד, כי ילדים רבים הוחבאו באופן זמני. למעשה, לא ניתן כלל לחשוב על יציבות. וכך התעורר בהקדם הרעיון לבקש דרך לצרפת.

מרים ואטרמן—פינקהוף

מתוך "המחתרת החלוצית בהולנד הכבושה" עמודים 58-59

 
  
הרחבת הפעולה

מיד לאחר החבאת ילדי לוסדרכט באו אלינו האנמן ונורברט קליין. הם הביאו לפנינו מקרים דחופים של חברי “החלוץ", שנצטוו להתיhצב לשילוח וסירבו לציית. לדעתי, לא הוחלט ב”החלוץ" במפורש להוריד את החברים למחתרת, אלא שהפעולה התפשטה והלכה מאליה, מקרה אחר מקרה. עזרנו להאנמן כמיטב יכלתנו, אף על פי שלדעת יופ חרג הענין מתחום כוחנו.  אלא שלא הייתה ברירה.

בינתיים התקשר יופ בקשרי ידידות עם שושו. מנחם ושושו ניהלו שיחות מעמיקות עם יופ על יהדות, ציונות, חלוציות, סוציאליזם, ושיחות אלה נודעה להן השפעה רבה על יופ.

שיתוף-הפעולה עם "החלוץ" הלך ונתהדק. עזרנו זה לזה במציאת מקומות-מחבוא, בהשגת כסף, כרטיסי-מזון, לבוש וכדומה. עבודתי כללה חיפוש מקומות, סידור כרטיסי-מזון, העברת אנשים ממקום למקום וביקורים אצל החברים המסתתרים; כל אותן זוטות שנדרשו כדי להעניק לילדים ולחברים הרגשת בטחון.

שיתפנו פעולה עם ארגוני מחתרת הולנדיים, ובמרוצת הימים גייסנו לפעולה ידידים רבים. מוקדם מאד שלחנו 10 חברים יקרים מלוסדרכט לשוייץ. נסיון זה נכשל בשל בגידה, וכולם נאסרו. למדנו שאין לסמוך על אחרים, אפילו תמורת כסף רב, וכי עלינו לחפש נתיבי הצלה בכוחות עצמנו.

המגמות העיקריות בהמשך פעולתנו היו — הרחבת הקשרים עם ארגונים אחרים (וכך ניתן לנו לסייע גם להם), חיפוש דרכים לצרפת ולספרד, ארגון הבריחה ממחנה וסטרבורק. עזרתי בבריחתם של חברים אחדים ואחרי הוצאתם מהמחנה הולכתי אותם הלאה.

מאמסטרדם הבאתי גם תינוקות אחדים, בני משפחות יהודיות, על מנת להחביאם. היה ארגון מיוחד של הולנדים שעסק בכך (האַטי ואוּטה). שניים מילדים אלה אימצתי לי אחרי המלחמה, כדי להביאם לישראל ולמנוע את חינוכם כנוצרים בהולנד.

מרים ואטרמן—פינקהוף

מתוך "המחתרת החלוצית בהולנד הכבושה" עמודים 66-67

 

מרים פינקהוף (לבית וטרמן) נולדה וב-5 לדצמבר 1916 בהילווסום (Hilversum) הולנד, נפטרה ב-17/02/2011 והובאה למנוחות בבית העלמין בחיפה.

 

קישורים לפועלה של מרים וטרמן

האוסף כולל:
– שש עדויות: בגרמנית, מ – 1957; בעברית, מ – 27/2/1987; באנגלית, מ – 1988; בעברית, מ – 31/10/1990; בהולנדית, מ – 12/10/1994; בעברית, ללא ציון תאריך.

בעדויות:
– ההכשרה החלוצית ב"בית עליית הנוער" בלוסדרכט.
– קווים לדמותו של חסיד אומות העולם יופ וסטרוויל (Joop Westerweel).
– על בית הספר הפתוח של קייס בוקה (Kees Boeke) בבילטהובן (Bilthoven).
– התארגנות קבוצת המחתרת של יופ וסטרוויל, בשיתוף עם יואכים "שושו" סימון (Joachim "Schushu" Simon) ומנחם פינקהוף (Menachem Pinkhof).
– תפקידיהם של פעילים שונים במחתרת החלוצית. הפעילים הם: חסידי אומות העולם באוקה קונינג (Bouke Koning), טינוס סחאבינג (Tinus Schabbing), הני דה האן (Henny de Haan) ויאן סמיט (Jan Smit); חברי תנועת "החלוץ" קורט ריילינגר (Kurt Reilinger), מנחם פינקהוף, קורט האנמן (Kurt Hannemann), אלפרד "ציפי" פרנקל (Alfred "Zippi" Fraenkel) וגדעון דראך (Gideon Drach).
– קווים לדמותו של באוקה קונינג.
– העברת ילדים יהודים למקומות מסתור ברחבי הולנד החל מקיץ 1942, פעילות מחתרתית שנעשתה במשותף עם ה"קינדרקומיטה" (Kindercomitee), ארגון המחתרת של הסטודנטים מאוטרכט (Utrecht).
– הברחת אסירים ממחנה וסטרבורק (Westerbork).
– מאסרם של פעילים במחתרת החלוצית.
– מאסרה של וטרמן – פינקהוף וגירושה למחנה וסטרבורק באפריל 1944.
– הגירוש למחנה ברגן – בלזן (Bergen – Belsen) ומפגשים שם עם אבל הרצברג (Abel Herzberg) ורעייתו תיאה (Thea).
– עבודתה בארכיון ב"בית לוחמי הגטאות".

וכן:
– אילן יוחסין בהולנדית, של משפחות וטרמן (Waterman) ופינקהוף (Pinkhof) מאמסטרדם (Amsterdam).
– העתק יומנו של חסיד אומות העולם יאספר דאמס (Jasper Daams), והערות מאת מרים וטרמן – פינקהוף. היומן וההערות – בהולנדית.
– מכתבים בהולנדית מ – 1941, מאת מרים וטרמן אל אחותה חיה וטרמן (Chaja Waterman).
– מכתבים בגרמנית, מ – 17/6/1943 עד 2/7/1943, מאת מרים וטרמן בהולנד אל עדינה ון – קופורדן – כוכבא (Adina van Coevorden – Kochba) בשווייץ.
– מכתבים בהולנדית, מ – 3/5/1944 עד 18/5/1944, מאת מרים וטרמן במאסר אל בני משפחת וטרמן.
– מכתב בגרמנית, עם תרגום לעברית ולהולנדית, מ – 11/5/1945, מאת מרים וטרמן בטרוביץ (Troebitz), גרמניה, לבני משפחתה בהולנד.
– מכתבים בהולנדית, מ – 1945 עד 1947, מאת מרים וטרמן אל חברים ומכרים מהמחתרת.
– מכתבים בהולנדית, מ – 1952 עד 1980, מאת עדינה כוכבא, וילי וסטרוויל (Willie Westerweel) ויאספר דאמס אל מרים פינקהוף.
– חליפת מכתבים באנגלית, עברית והולנדית, מ – 22/5/1988 עד 2/10/1995, בין מרים פינקהוף למוסדות שונים, בעניין העדויות שמסרה וזכויות היוצרים עליהן.
– תעודות אישיות על שם מרים וטרמן, בהולנדית ובעברית, מ – 26/5/1933 עד 1991.
– תעודת זהות הולנדית מ – 17/9/1941, על שם מריה וינגלאר.
– תעודת זהות הולנדית מ – 20/10/1941, על שם דיני ון דר פרק.
– תעודת זהות הולנדית מ – 14/7/1942, על שם מריה הרטמן .
– תעודת נישואין בהולנדית וכתובה בארמית מ – 18/7/1945, על שם מרים וטרמן ומנחם פינקהוף.
– תעודה בעברית ובהולנדית מ – 10/3/1995, המאשרת הענקת תואר אבירות מטעם מלכת הולנד למרים פינקהוף.
– נאומים בהולנדית ובעברית, ללא ציון תאריך, שנישאו על ידי מרים פינקהוף ביער על שם וסטרוויל ליד קבוץ גלעד.
– קטעי עיתונים בהולנדית ובאנגלית, מהשנים 1946 עד 1995, העוסקים בעדויות של מרים פינקהוף ובמחתרת החלוצית ההולנדית "קבוצת וסטרוויל".
– שירים בהולנדית, מ – 1941 עד 1947, מאת יוסף חומפרס (Josef Gompers).
– שירים בהולנדית, מ – 1955 עד 1985, מאת חסידת אומות העולם נל אוסטהאוט (Nel Oosthout).
– טלאי צהוב מהולנד.
– הערות בהולנדית על תוכן התיק, מאת מרים פינקהוף.