מרכז ההכשרה הדתית של "אגודת ישראל" באנסחדה (Enschede)

אגודת ישראל, תנועה דתית אורתודוקסית ששללה עקרונית את הפתרון הציוני המודרני, החלה אף היא לוקחת חבל בבניין הארץ, אם כי מתוך הסתייגות-מה, עקב התמורות שחלו בה עם התפתחות היישוב היהודי בארץ-ישראל. הלך-רוח זה בא לידי ביטוי גם בהולנד, וביתר שאת לאחר עלייתם של הנאצים לשלטון בשנת 1933.

באותה שנה הוקם באנסחדה (Enschede) שבמחוז אובראייסל מרכז הכשרה ביזמתם של כמה מחברי "אגודת ישראל" – י' סימון, תושב המקום, ד"ר האוסדורף, מר דה האס (de Hass) י' פרומן ולינה סנדרס, שהיו גם מעין ועד מנהל של המרכז – ובשיתוף-פעולה עם קהילת אנסחדה ורבה הראשי, הרב הירש. המרכז באנסחדה אורגן על פי תבנית המרכז שבאלמלו ובסוף שנות השלושים, כאשר מספר החברים שבו הגיע ל-70, הוא הועתק למקום מתאים יותר ב-Twekkelo הסמוכה. מנהלו הראשון של מרכז זה היה ד"ר שטסמן, ואחריו שימש בתפקיד ח' נוסבאום. לאחר עלייתו ארצה בא, לבקשת הרב ברויאר מפראנקפורט הרב הילל ברוקנטאל, השליח מקיבוץ חפץ חיים, שניהל את ההכשרה עם אשתו מאלי עד שנשבה בידי הגרמנים ביולי 1940.

רוב החלוצים בהכשרה זו היו יוצאי "עזרא'", תנועת הנוער של "אגודת ישראל" בגרמניה או שבאו מפולין: מקומם של ילידי הולנד נפקד כאן כמעט לחלוטין.

סדרי העבודה במקום היו דומים לאלה שבמרכזי ההכשרה האחרים, אך נושאי התרבות ולימודי הקודש זכו ליתר הדגשה.

החברים עבדו במשקי האיכרים ההולנדים שבסביבה שהתייחסו לחלוצים היהודים באהדה.  מרכז ההכשרה שימש מקום מגורים לחברים ובעוד הבנים יוצאים לעבודת יומם אצל איכרי הסביבה או בעלי המלאכה, הבנות ניהלו את משק הבית ובחלקן אף עבדו במשקי הסביבה. בתנאים אלה היה ניתן לקיים כיאות את דיני-ישראל, וכן לקיים לימודים וחיי חברה ותרבות מסודרים, ההולמים את האידיאלים הדתיים

המרכז שיתף פעולה בהיקף מוגבל עם "ארגון "דיווינטר" בעניינים טכניים ומקצועיים, ואם כי בינו לבין המרכזים שבאלמלו ובאומן שררו יחסים ידידותיים, אפשר לומר, בהכללה, שהכשרה זו הייתה מנותקת כמעט לחלוטין מיתר ההכשרות ומן הנוער היהודי בהולנד.

מתוך ספרו של יגאל בנימין,  "הם היו חברינו", עמודים 13-14