טיני דה-לאנגה – רויטלינגר – Tine de Lange-Reutlinger
Christine (Tieneke) de Lange (Reutlinger) was a member of the Westerweel group. She began her underground activities by accompanying fugitives to the Belgian border. She later hid people in her home and also helped forge ration and identity cards. In 1943, Tieneke’s friend Jules Reutlinger put her in contact with members of Hehalutz, for whom she traveled to Westerbork in order to initiate necessary contacts. On one occasion, nine Jews were scheduled to break out from Westerbork and Tieneke and Tinus Schabbing arrived at the camp late in the evening in order to lend them assistance. Only Jules Reutlinger succeeded in escaping and found shelter in Tieneke’s home in Amsterdam. During the course of the war, Tieneke’s home served as a temporary refuge for many Jews. Erich Sander, Friedel Rosenblatt-Weil, Annie Pinto, Rita de Jong, Erich and Ruth Flegenheimer-Stein, Karli Oroszlan, Rita de Jong-Hirschberg, Martin Uffenheimer, Lore Durlacher (later Goren), Max Windmüller, Eva Boehm-Frenkel, and Mirjam Waterman (later Pinkhof) were among those who hid with her for varying periods of time and survived the war. Tieneke also hid and took care of Margot Stern, who was mentally disturbed, until she could be safely relocated to a sanitarium in Ermelo, Gelderland. Among those who hid with Tieneke temporarily but died in concentration camps were Rob and Hes Cohen, Wim de Booij, Manfred Jacobsohn, and Hans Stein. Jules Reutlinger came to Tieneke looking for a refuge on March 22, 1944.
He stayed with her until the end of the war. In 1949, Jules and Tieneke got married. After the war, Tieneke was officially recognized as a member of the Resistance and received an extraordinary pension from the Dutch Government.
On December 14, 1981, Yad Vashem recognized Christine Johanna Reutlinger-de Lange as Righteous Among the Nations.
כריסטין (טינקה) יוהנה דה לאנגה (רוטלינגר) הייתה חברה בקבוצת וווסטרוויל. את פעילותה המחתרתית החלה בליווי פליטים לגבול בלגיה. בהמשך החביאה אנשים בביתה ועזרה גם בזיוף מנות מזון ותעודות זהות. בשנת 1943 חברתה של טינקה ז'ול רוטלינגר יצרה קשר בינה לבין חברי החלוץ ולשם כך נסעה לווסטרבורק על-מנת ליצור את הקשרים הנחוצים. באחת הפעמים היו אמורים לברוח תשעה יהודים מווסטרבורק וטינקה וטינוס סחבינג הגיעו למחנה בשעות הערב המאוחרות כדי להעניק להם סיוע. רק ז'ול רוטלינגר הצליח להימלט ומצא מחסה בביתה של טינקה באמסטרדם. במהלך המלחמה שימש ביתה של טינקה מקום מפלט זמני ליהודים רבים. אריך סנדר, פרידל רוזנבלט-וייל, אנני פינטו, ריטה דה יונג, אריך ורות פוגנהיימר-שטיין, קרלי אורושזלן, ריטה דה יונג-הירשברג, מרטין אופנהיימר, לורה דורלאכר (לימים גורן), מקס ווינדמולר, אווה בוהם-פרנקל, ומרים וטרמן (לימים פינקהוף) היו בין אלה שהסתתרו איתה במשך תקופות זמן שונות ושרדו את המלחמה. טינקה גם החביאה ודאגה למרגוט שטרן שהייתה מוטרדת מנטלית, עד שניתן היה להעביר אותה בבטחה לסניטוריום בארמלו, חלדרלנד. בין אלה שהסתתרו עם טינקה באופן זמני אך נפטרו במחנות ריכוז היו רוב והס כהן, ווים דה בואי, מנפרד ג'ייקובסון והנס שטיין. ז'ול רוטלינגר הגיע לטינקה וחיפש מקלט ב- 22 במרץ 1944.
הוא נשאר עימה עד סוף המלחמה. בשנת 1949 התחתנו ז'ול וטינקה. לאחר המלחמה, טינקה הוכרה רשמית כחברה בהתנגדות וזכתה לפנסיה יוצאת דופן מממשלת הולנד.
ב- 14 בדצמבר 1981, יד ושם הכירה בכריסטין יוהנה רוטלינגר-דה-לאנגה כחסידת אומות העולם.
קישורים לפעילותה של טינקה דה-לאנג במחתרת"קבוצת ווסטרוויל"
Links for Tieneke de Lange activities by Westerweel Group Underground
The file is on Ghetto Figther House archive
העדויות נמצאות בארכיון בית לוחמי הגטאות
