בטי בריץ (שטרן) – Betti Britz
בטי בריץ (Betty Britz), לימים – שטרן (Stern), הייתה בהכשרות שונות בהולנד, ביניהן ב"בית עליית הנוער" במיינסהירנלנד (Mijnsherenland). פעלה במחתרת החלוצית בהולנד.עיקר פעולתה הייתה בצרפת.
בטי בריץ מתוך סיפרה של עדינה כוכבא "המחתרת החלוצית בהולנד הכבושה" עמוד 273
ארגון השיירות
נשלחתי עם ארנסט (הירש י.ג) לטולוז כדי לקיים את הקשר עם המחתרת היהודית בצרפת, שאירגנה את המעבר לספרד. מנהיגי ארגון זה היו בעיקרם חלוצים (גם דתיים), וגילו ענין רב בנו. שושו היה הראשון שקשר עמם מגע. הם דאגו גם ליהודי צרפת. סיפקנו להם תעודות מכל הסוגים, ואילו הם עזרו לנו בכסף.
קיימתי קשר עם החברים שעבדו בסביבות טולוז וסיפקתי להם תעודות וציוד למסע לספרד. מסעות אלה הייתי מכינה יחד עם החברים מצרפת. גרתי בבתי-מלון שונים ונסעתי ברכבות של הווהרמאכט, בתור פועלת הולנדית. כשנאסרה ההנהגה בפריס, הייתי בטולוז.
זמן קצר לאחר-מכן נאסרו בתחנת-הרכבת בטולוז חברים רבים מצרפת, שעה קלה לאחר יציאת רכבת, בה נסעו חברינו לעבר גבול ספרד. האסון נגרם על-ידי בגידה.
קבוצה זו של היוצאים לספרד נאלצה לחזור כעבור ימים אחדים, לאחר שנורה מורה-הדרך שלהם (כפי הנראה, ללא קשר עם המאסרים). נפגשתי עם החברים בטולוז, ושוב ניטל עלי לטפל בהם.
מורי-הדרך בהרים היו חברי המאקי, עבדו תמורת בצע-כסף ורצוי היה שלא ידעו כי יהודים אנו. הם לא היו מהימנים ביותר. את שתי הקבוצות האחרונות הוליכו ספרדים קומוניסטים, שנתגלו כמהימנים יותר. הם היו מתקשרים גם עם הג'וינט ודאגו לחברינו עד שניתנה אפשרות לג'וינט לטפל בהם.
ביוני 1944 התארגנה הקבוצה האחרונה, ואליה הצטרפתי. בגלל פלישת בנות-הברית נבצר מחברינו להוסיף ולהגיע לצרפת, ובצרפת עצמה כבר לא נמצא איש מן החברים. קבוצתנו הגיעה לאנדורה, לאחר שנאלצה לחכות ימים אחדים בהרים למורה-הדרך. כשלושים איש היינו, בהם שנים-עשר מחברינו: לורה זיסקינד, רבקה רוס, לילו שפיגל, לודי כהן, לודי גולדויין ואחרים. בספרד שהינו בלרידה ובברצלונה.
ב-4 בנובמבר 1944 הגענו לחיפה באניה "גיניי", והובאנו למחנה המעצר בעתלית.
בתיה (בטי) בריץ-שטרן
בטי בריץ נולדה ב – 10/3/1917, נפטרה ב-28/03/1999
קישורים
